פנים חדשות תחת החופה
מאת שי זרחי: חתונתנו היתה אפוא, לנו ולסביבתנו הקרובה, למסע רב-קסם של לימוד, תהייה, יצירה, והיא סימנה את תחילתה של דרך חדשה… את חתונתנו חגגנו מתוך תודעה של גאולה אישית. לא היינו מודעים אז, כמה זוגות צעירים מרגישים כמונו.
מאת שי זרחי: חתונתנו היתה אפוא, לנו ולסביבתנו הקרובה, למסע רב-קסם של לימוד, תהייה, יצירה, והיא סימנה את תחילתה של דרך חדשה… את חתונתנו חגגנו מתוך תודעה של גאולה אישית. לא היינו מודעים אז, כמה זוגות צעירים מרגישים כמונו.
מאת אברום בורג: מי מכם ששוקל להינשא ולהקים בית חדש ומשפחה, טוב לו שישאל את מסדר החופה והקידושין מהו מקומה של האשה. אם לדעתו מקומה כמסורת ישראל, תברחו משם. ואם מקומה שווה ומוערך, תנו לאהבה לדבר. גם אם יעמידו לדין אותי ואת חברי בארגון הוויה על שאנחנו עורכים טקסי נישואים (ואני מזמין את כל המעוניין בכך לתבוע אותי), לא נפסיק.
מאת ד"ר תומר פרסיקו: מתוך מאות חופות שנערכו בשנתיים האחרונות מטעם ארגון "הוויה", 39.8% בלבד היו של זוגות שאינם יכולים להתחתן ברבנות (פסולי חיתון ואזרחים שהרבנות אינה מחשיבה כיהודים), ואילו 55.8% היו חופות של זוגות שאינם מוכנים להתחתן ברבנות מסיבות אידיאולוגיות. כלומר למרות המצוקה של מאות אלפי אזרחים שאינם יכולים להתחתן במדינתם, רוב הפונים לשירותים אלטרנטיביים הם אנשים שיכולים להתחתן בישראל
ד"ר עופר קורנפלד: המציאות בה נשים מנועות לכהן בתפקידים שיפוטיים בבתי הדין הרבניים היא חרפה למדינת ישראל – ומחייבת תיקון מיידי.
מאת סמדר דקל נעים: החיפוש אחר תחליף לרבנות יוצר מציאות חדשה. אחרי טקס החתונה האחרון שערכתי, לפני שבועיים, כשירדתי מהבמה מצאתי את עצמי מול חבר כנסת לשעבר. אמר לי “יישר כח, כל הכבוד, זה היה מאד מוצלח”. עניתי לו “מה שאתם לא עושים בכנסת, אנחנו עושים בשמחות”. כן, אפשר להיות אופטימיים, לאט לאט, שנה אחר שנה, דונם ועוד דונם, השינוי כבר כאן.
מאת סמדר דקל נעים: יותר ויותר אנשים ונשים לוקחים ולוקחות את היהדות בחזרה לידיים שלהם/ן. בחגים, בתרבות החיים, בטקסים שונים, וכן, גם בחתונה, למרות שזה לא מקובל ובניגוד לחוק. כן. בניגוד לחוק. לאט לאט נוצרת מציאות “חוץ משפטית”, “חוץ ממסדית” של נישואין יהודיים שיויוניים, הדדיים ואישיים. נישואין מאוזנים יותר ושבריריים פחות. זו המהפכה שאני שותפה לה.