מאת ד"ר דרור אסנת: זה תמיד מתחיל במגרש החנייה. לפעמים זהו מגרש חולי, בקצה כביש צר או דרך עפר, שנרות קטנים נעוצים בשקיות נייר חומות מסמנים לכל אורח וכל טועה כי זו הדרך אל הטקס. אל החתונה. פנס קטן האוחז בסדרן לבוש בשחור מסמן איפה לחנות. לפעמים זהו מגרש חנייה בטבורה של עיר…
מאת אריאל לוינסון: אחד מן החידושים המשמעותיים ביותר של כמה מבתי המדרש החילוניים היום איננו החזרה אל הטקסט אלא החזרה אל הטקס. לימוד מחודש ואינטנסיבי של טקסי המעבר היהודיים (ברית מילה/שמחת בת, בר/בת-מצווה, חתונה ולוויה) אוצר בחובו כמה חידושים מרעישים.
מאת ד"ר שגית מור: טקסי הנישואין שמתקיימים מל"ג בעומר, מבקשים לחזק את הקשר בין אדם לאדם, להזכיר אהבה ושמחה ולאפשר פוריות לאחר ימים של השהיית החיים. אולם בו בזמן הם קוראים לנו לרדת לעומק משמעותה של השותפות הזוגית, לדינמיקה הבינאישית המתרחשת בה ומדריכים אותנו לבנות ולהבנות בה ברגישות
מאת ד"ר שגית מור: אני נשאלת הרבה שאלות שמציפות את החששות מפני השלכות הבחירה שיקח הזוג – הן על עצמו הן על ילדיו בעתיד. האם אפשר להתחתן בטקס חתונה יהודית שיבטא את רצונותיכם ועולמכם ובכל זאת להחשב כנשואים מבחינת החוק של מדינת ישראל? ובכלל, האם חייבים שפרוצדורה אחת תענה על כל היעדים, או שניתן להפריד?
מאת איתמר לפיד: האם אין דרך לדרוש את המרכיבים העתיקים של טקס הקידושין אל חתונה ישראלית מודרנית. האם לא ניתן לבנות טקס קידושין, נישואין, חתונה – שיהיה מסוגל לתת ביטוי למציאות הישראלית שבה אנחנו חיים?