עופר קורנפלד
נתון סטטיסטי בולט חסר מהדיווח של הנהלת בתי הדין הרבניים שהתפרסם השבוע ובו שלל מספרים על תופעת הגירושין בישראל, ולא בכדי. הנתון החסר מהדיווח המפורט, הינו מספר הנשים הדיינות שישבו בדין בשנת 2012. כיוון שמחסור זה זועק לשמיים, יש לתקן אותו מיד ולפרסם בשער בת רבים, כי מספר הנשים השופטות בבתי הדין הרבניים הינו אפס. אף לא אישה אחת נמצאה ראויה להיות שופטת, אף לא באחד מבין אלפי תיקי הגירושין הנידונים כל שנה.
מדוע בדו"ח מפורט, שמודגשים בו המאמצים הרבים שעושה הנהלת בתי הדין הרבניים על מנת לשפר את מצב הנשים, עגונות ומסורבות גט כאחת, לא מוזכר פריט המידע החשוב הזה? הסיבה לכך הינה פשוטה להפליא. אמנם מערכת בתי הדין הרבניים מתנהלת במאה העשרים ואחת, ומערכת הכללים שהיא פועלת על פיהם, יסודה בחוק החילוני שלאחר קום המדינה, אולם מערכת הערכים שבבסיסה מפלה באופן דרקוני נשים. אפליית נשים בענייני גירושין הינה רחבת היקף. תחילתה בטקס לא שוויוני, הכולל קידושין חד צדדיים, היא עוברת דרך מערכת חוקים לא שוויונית, ומסתיימת בכללי גט לא סימטריים. אפליה זו רק מתעצמת מתוך העובדה שרק גברים הם היושבים בדין.
מצב עניינים מביש זה בו נשים מנועות לכהן בתפקידים שיפוטיים בבתי הדין הרבניים, הינו חרפה למדינת ישראל ומחייב תיקון מידי. אלא שבמקום לחסל את האפליה הזאת, דומה כי שר הדתות וסגן השר הממונה עסוקים יותר ביחצ"נות ומיני בוקי סריקי, שמטרתם להסתיר את הבושה. לשווא, שום דברי חנופה ורטוריקה ריקה לא יגרמו לאפליית נשים להדיף ריחות מור וקינמון. ממקום בו אין נשים יכולות להיות שופטות, עולה צחנה באושה של ריקבון מוסרי.
מתמיה גם שיתוף הפעולה של המתחתנים. מדוע חתנים כה רבים, נאורים בעיני עצמם, המתעבים אפליית נשים באשר היא, מוכנים להכניס את עצמם ואת כלתם לתוך הסד של הממסד הרבני? מדוע כלות אינטליגנטיות, בעלות ערך עצמי, מוכנות לשתוק במשך כל החופה, רק על מנת להידחק לתוך מערך רבני, שאינו מתיר לבנות מינן להיות שופטות? מדוע אימהות ואבות, הדוגלים בשוויון בין המינים, ולעתים מזומנות עדיין מתערבים בכל פרט בחתונה, מסכימים לקידושין שמכניסים את ילדיהם תחת העול של בתי דין רבניים, שהשוויון מהם והלאה?
אלפי זוגות מדי שנה, כ-20% מהזוגות היהודיים, כבר מתחתנים מחוץ לגבולות ישראל בנישואין אזרחיים. אולם גם אלה המרחיקים נדוד להתחתן בארצות הים, אינם נחלצים מהרבנות. כיוון שעל פי חוק, כלל ענייני הגירושין של יהודים, מסורים באופן ייחודי בידי בתי הדין הרבניים, הרי גם זוגות הנישאים בחו"ל, מצויים תחת שיפוטה של הרבנות. כיוון ששינוי ברבנות לא נראה באופק, ונישואים אזרחיים רחוקים לא פחות, נותר לזוגות הישראליים שוחרי השוויון רק מוצא אחד: לחיות ביחד ולא להתחתן.