מיכל רז-חיימוביץ'
בשנת 1919 השאיר המנדט הבריטי פקודות נישואים המעניקות סמכות למוסדות הדתיים, אותם ימנה הנציב העליון, לצד פקיד רישום נישואים אזרחיים – מינוי שכידוע לא מומש עד כה. מים רבים זרמו מאז ועד היום, אולם פקודת הנישואין האזרחיים נותרה אי שם מאחור. גם כאשר בשנת 2004, הרב בקשי דורון, לשעבר הרב הספרדי הראשי, הביע תמיכה בנישואים אזרחיים (בעיקר כפתרון למאות אלפי העולים החדשים הלא-יהודיים שהגיעו ארצה), לוותה עמדתו בסערה ציבורית, שגרמה לו לסגת מקריאתו.
כ-40 אלף זוגות נישאים מידי שנה בישראל, כך מנתוני הארגון "משפחה חדשה", המעריך כי 3% נישאים במסגרות של נישואים אזרחיים ו-3% באמצעות טקסים אלטרנטיביים. רוב הזוגות שנישאים אזרחית מוגדרים על-ידי הרבנות כ"פסולי חיתון" וכוללים רבים מהעולים מחבר העמים לשעבר, וזוגות מעורבים. שיעור קטן מבין הנישאים אזרחית מהווים זוגות ישראלים, שממניעים אידיאולוגיים בוחרים שלא לקדש את זוגיותם דרך הרבנות האורתודוכסית. לצד הפתרון המוצע מעבר לים – בקפריסין בעיקר, גדלה בהתמדה כמות הזוגות שזונחים את מוסד הנישואין לטובת מעמד של ידועים בציבור, עם או בלי טקס.
רבים מהזוגות הבוחרים להינשא בטקס אזרחי, מבצעים טקס מינימלי בחו"ל ומקיימים את מסיבת החתונה בארץ – לרוב עם טקס נישואין אלטרנטיבי.
מאחר שלא מדובר בטקס ממוסד, גם קרובי משפחה או מכרים יכולים לשמש כעורכי הטקס. לצד החיסכון בעלויות, יש שמעדיפים את הפן האישי והאינטימי.
טקס ריבוני ולא רבני
ארגון "הוויה" מציע טקסי חיים: מלידה ועד אבלות. "טקס החתונה הוא קודם כל יהודי", כפי שמגדירה דיתי דגני-פלג מנהלת "הוויה", "אלא שצריך לאפשר למי שלא מזדהה עם ערכי הממסד הרבני לערוך טקס נישואין המשקף את הווייתו. מבחינתנו הטקס הוא מעמד תרבותי לכל דבר וזה המנדט שלנו. הטקס הוא ריבוני ולא רבני – לא הרב הוא בעל הבית של הטקס אלא בני הזוג".
ארגון "הוויה" פועל זה שלוש שנים, במהלכן השיא מאות זוגות: "בהתחלה ניהלנו טקסים בעיקר לפסולי חיתון, ואילו היום פרופיל הזוגות השתנה לטובת ישראלים שהם 'מיין-סטרים' ושמטעמים אידיאולוגיים מעדיפים להתחתן אחרת. העדפת טקס חילוני בולטת במיוחד בקרב אלה שמיצו את ההליך הרבני משני צידיו, ונישאים מחדש".
ב"הוויה" 28 עורכי ועורכות טקסים, כולם מתחומים שמשיקים לעיסוק בזהות היהודית המתחדשת. עלות הטקס: 1,800 שקל, כולל שני מפגשי הכנה וכתובה. מוצר אחר המוצע למתחתנים הוא סמינריון כלולות – תהליך מקדים לכל סוגי החתונות שעלותו 100-200 שקל.
זוגיות משפטית
לזוגות שהשקפתם חילונית-אזרחית, עם פחות זיקה לדת, ארגון "משפחה חדשה" מציע טקס בעל תוקף משפטי באמצעות "כתב זוגיות" – מסמך ובו אמירות משותפות והתחייבות הדדית. הטקס נערך על-ידי עורכי דין המעניקים לו תוקף משפטי-אזרחי כהסכם מחייב. מחיר: 1,800 שקל.
בנוסף, הארגון מציע הנפקת "תעודת זוגיות" המהווה מסמך משפטי המעניק גושפנקא לחיים משותפים בין בני זוג. התעודה הושקה בסוף 2007 ומחזיקים בה כ-8,000 זוגות: 47% הם יהודים כשרים לחיתון, 20% הם זוגות חד-מיניים, 25% מהזוגות אינם יהודים (שניהם, או אחד מבני הזוג) ו-8% הם יהודים פסולי חיתון. גודל התעודה ככרטיס אשראי, עליה תמונת הנושא אותה ופרטיו. עלות ההנפקה: 500 שקל לזוג.
באתר "טקסים" (www.tkasim.org.il) מופיעה רשימת עורכי ועורכות טקסים בהם דן תורן, אברי גלעד, אסתי זקהיים, עו"ד דורית זילברמן, הרב גיא אורן, הרב סיון מס ועוד. "חתונה היא עסק מסחרי עמוס גימיקים. גם עורך טקס מפורסם הוא גימיק", מסביר הרב נרדי גרין, רב רפורמי-הומניסטי עורך טקסים ומנהל האתר טקסים. המחיר המומלץ לטקס באתר הוא 1,500 שקל. "בכל זאת יש שגובים 1,900 שקל והמפורסמים גובים יותר", אומר גרין. אגב, יש מפורסמים הרואים בעריכת הטקס סוג של שליחות (שמתבצעת בעיקר בקרב מכרים) ואינם גובים תשלום, בהם יאיר לפיד. יש המספרים כי גם אברי גלעד ידוע כעורך טקסים מבוקש (במחיר של כ-4,000 שקל), אך לטענת גלעד הוא כרגע נמצא בהפסקה ואינו עורך טקסים.
"אין סלבריטיז בקרב המחתנים של 'הוויה' וזאת משום שחשוב שהזוג יהיה במוקד, בלי הסחות דעת", מדגישה בהקשר זה דגני-פלג.
המרואיינים לכתבה סיפרו על העדפה ברורה לעורך טקס על פני עורכת אישה.
האם טקס "אחר" מותנה בקיומם של נישואים בין בני הזוג? תלוי איזה זרם משקף את הווייתכם: כך למשל, טקס רפורמי הנערך על-ידי רב או רבנית רפורמית מיועד לבני זוג יהודיים שערכו טקס נישואים אזרחי, המעניק "משמעות לטקס". התנועה המסורתית (זרם היהדות הקונסרבטיבית) אינה מחייבת נישואים אזרחיים כתנאי לקיום הטקס, כך גם ארגון "הוויה" הדורש תמצית רישום (לאימות מעמד בני הזוג). גם הרב גרין "זונח" את מוסד הנישואין הרשמי ומעדיף את מעמד הידועים בציבור: "כמעמד הקרוב ביותר לזה של זוגות נשואים בהיבט הזכויות החוקיות, שרובן כיום תקפות לזוגות שאינם נשואים".
לצד המשמעות החשובה של כינון נישואים אזרחיים בארץ, קיימות גם משמעויות כלכליות. לשם ההמחשה, אגרת נישואין בקפריסין עולה 280 אירו (כ-2,200 שקל), הכנסה של כ-2.4 מיליון שקל בשנה, לא כולל הוצאות נלוות מתבקשות. יש להניח שנישואים אזרחיים בארץ, היו מגדילים את כמות הזוגות שפונים לדרך זו, ואם המדינה הייתה משכילה לבנות מערך כזה, כולל אגרת רישום המקובלת בכל העולם, ניתן היה להגדיל את קופת המדינה.
הצעות חוק לנישואים אזרחיים מוגשות מעת לעת. גם ח"כ ניצן הורוביץ' (מרץ) הגיש הצעה לכנסת הנוכחית. לדברי עו"ד שגיא אגמון, רכז הפורום למען בחירה חופש בנישואין (www.freemarriage.org.il) "השאיפה שלנו היא שכל אדם יוכל להינשא לפי בחירתו, ואני מאמין שבסוף נגיע לכך הודות ללחץ מצד הציבור, שיחייב את המדינה להכיר בעובדה שהממסד הרבני מצוי בקריסה. מול רבנות מתחרדת מצוי עם שנהייה יותר ויותר פלורליסטי. הדיינים מנותקים מהוויית הציבור החילוני שבאופן אירוני הוא זה שבעיקר זקוק לשירותי הרבנות". הרב גרין מוסיף:"מדינה דמוקרטית צריכה לעסוק רק ברישום ולא להתערב בטקסי החתונה ואופיים. במובן הזה חייבת להיות הפרדה בין הדת למדינה".
נישואים אזרחיים גם לזוגות חד-מיניים
רוזנבלום סבורה שהמרוץ אחר מיסוד נישואים אזרחיים בישראל, איבד מתוקפו: "פרקטית הציבור כבר לא זקוק לכך. הלכנו צעד קדימה והצורך ה'חתונתי' הולך ופוחת גם בארץ, בדומה למתרחש במדינות המערביות – האזרח, שהפך שבוי של חוקים ואיסורים שהמדינה קבעה, הבין שלא יוכל להתנהל תחת איסורים אלה". לדבריה מספר הזוגות הנישאים מצוי בירידה מתמדת שלא משקפת ירידה במספר התאים משפחתיים. האם הכרעות של בית המשפט להכרה בזכויות בני זוג שאינם נשואים העניקה לגיטימציה לוותר על הצורך להינשא? "ביהמ"ש גרם לפרקטיקה, אבל מי שעשה את הצעד הם הזוגות שהחליטו לשלם מחיר חברתי וכלכלי וסללו את הדרך לזוגות הבאים".
במשרד הפנים מדווחים על עלייה ממשית במספר הזוגות הבוחרים או הנאלצים להינשא בדרך אזרחית, הנאמד בכמה אלפים מידי שנה. הקושי לאמוד את המספר המדויק נובע מכך שרבים לא משנים את מעמדם בתעודת הזהות.
הרישום במשרד הפנים אינו מהווה אסמכתה להכרה מדינית בנישואים, ולראייה גם זוגות חד-מיניים הבאים בברית נישואים אזרחית (למשל בקנדה), נרשמים כ"נשואים" בתעודת הזהות. הרישום במשרד הפנים מותנה בכך שהליך הנישואין התקיים לפי חוקי המדינה בה נערך הטקס, ובהתאם לתעודה רשמית שתעיד על כך ("אפוסטיל"). אגב, התיעוד היחיד ל"אופן" הנישואין מופיע במרשם האוכלוסין. עוד נזכיר כי פירוק נישואין – יעבור דרך הממסד הרבני.
משרד הפנים אינו מגביל את היעדים בהם ניתן לבצע טקס חתונה אזרחי. הסינון נעשה לפי חוקי המדינות. כך למשל, איטליה שהייתה בעבר יעד נחשק לטקסים אזרחיים, אינה מאפשרת עוד לזוגות ישראלים שלא מחזיקים בדרכון אירופי, להינשא אזרחית ברשויותיה.
חבילות חתונה בחו"ל: 2,800-3,300 שקל
כ-1,500 זוגות ישראלים נישאים מידי שנה בקפריסין – כך עולה מנתוני לשכת התיירות של קפריסין בישראל. מחירי חבילות הנישואין באי השכן מתחילות בכ-2,800 שקל ליחיד.
חגית ישראל מסאן ליין שירותי תיירות (www.sunline.co.il), מציינת כי שני היעדים הנפוצים לעריכת טקסי נישואין אזרחיים הם קפריסין וצ'כיה. "העדיפות הברורה היא לקפריסין, שם התהליך פשוט, מהיר וקל", אומר ישראל ומוסיפה, "אלה שנאלצים להינשא אזרחית שלא מבחירה – שהם הרוב המוחלט, בד"כ יעדיפו למצות את התהליך ביום אחד, לעומת האידיאולוגיים שיישארו לירח דבש".
החבילות כוללות את פרוצדורת טקס הנישואין: העברות לבית העירייה, אגרת הטקס, רישום ועדים. מחירי החבילות לתהליך מקוצר או כולל שהיה של שני לילות כמעט זהים ומתחילים בכ-2,800 שקל לאדם בחדר זוגי (ראה טבלה). המחירים לפראג מתחילים בכ-3,300 שקל. בכל מקרה, תעריפי הקיץ גבוהים בכ-5%.
נישואין אזרחיים של אזרחים ישראליים מתאפשרים בארצות נוספות בהן: ארה"ב (משתנה בהתאם לחוקי המדינות) למשל בניו-יורק, וכמובן בלאס-וגאס. גם הנוסעים לניו-זילנד יוכלו להינשא על רקע הנופים הקסומים, ונציין גם את נישואי פרגוואיי המחייבים כיום רק את אחד מבני הזוג להיות נוכח. לבני זוג חד-מיניים קיימת אפשרות להינשא בקנדה. ליעדים אלה, אין חבילות נישואין המשווקות על-ידי סוכני הנסיעות.
חתונה במיתון
האם המיתון משפיע על התקציב לאירוע החתונה? לדברי יואב אלרגנד, מבעלי "הנחלה", גן אירועים בבית עובד, המיתון בענף בא לידי ביטוי בעיקר בקיצוץ ב"אקסטרות" הכוללים אפקטים, בר אלכוהולי/קפה וכד': "בשונה משנה שעברה, היום יש הרבה פחות עיצובים יוצאי דופן, שדרוגים לקייטרינג או גימיקים. הזוגות בד"כ, מסתפקים בחבילה הבסיסית שמספקים המקום והקייטרינג".
אלרגנד עושה הפרדה בין אירועים עסקיים, נישה שבימים אלה "הוכחדה" כמעט לחלוטין, לעומת ענף האירועים הפרטיים, ובראשו חתונות – שהוא "חי ובועט".
* האם יש הבדל לעומת תעריפי אשתקד?
"בהשוואה לשנה שעברה, המחירים עלו באופן מתון. בשונה מתקליטנים או צלמים, ענף בו ההיצע רב, היצע גני האירועים המחזיקים בהיתרים הנדרשים (היתר ועדת תכנון ובנייה), אינו גדול, ולפיכך גם מידת הגמישות במחיר".
רועי בוקרה, מבעלי קבוצת S ' HIT DJ, טוען ש"מדובר באירוע של פעם בחיים. גם אם יקצצו בחלק מהדברים – במוסיקה ובהנעת הקהל לא חוסכים". לדבריו התקציב הממוצע לתקליטן הוא 6,500 שקל (ללא אטרקציות). מגורמים אחרים בענף שמענו על תקליטנים "נחשבים" שמסתפקים גם ב-5,000 שקל לעומת כ-8,000 שקל, התעריף הרגיל. "היום, בשילוב של מיתון וענף תחרותי, המחיר ירד לרמה שבשנה שעברה אפילו לא הייתה על הפרק".
גם היצע הצלמים, מוביל לגמישות במחיר. "אירוע של 9,000 שקל ייסגר ב-15% פחות. המחירים נלחצים מטה כמעט בכל מרכיבי החתונה", מסבירה צלמת ותיקה.
האם התקציב לכלה צומצם? לפי מעצבת שמלות הכלה נירית לבב נראה שכן. "התקציב לשמלה הצטמצם ויש דרישה לשמלות זולות יותר – היום כלות מוכנות למצוא שמלה מתוך דגמים קיימים, בעלות נמוכה ביחס לשמלה שנתפרת במיוחד". בקולקציית "כלה-קלה" מציעה לבב שמלות ב-2,600 שקל (לקנייה) לעומת שמלת כלה "רגילה" שמחירה כ-5,500 שקל.
בשונה מלבב, גליה להב, בעלת בית אופנה לשמלות כלה מציינת כי "בקרב לקוחותינו אין דרישה לשמלות זולות יותר ואין ירידה בתקציב השמלה, לכן גם אין הערכות עם ליין מוזל". המחיר לשמלת כלה (בהשכרה): 10,000-14,000 שקל.
המאפר החיפאי יוסי ביטון זיהה צורך בתעריפים נמוכים ולכן בביה"ס לאיפור שעל שמו הוא מציע איפור לכלה בידי תלמידות מצטיינות ב-350 שקל, לעומת 1,500 שקל – עלות האיפור על-ידי ביטון.
ומה עם הטבעת? הפתרון כאן הוא הרחבת ההיצע גם לכלות חסכניות. לדברי אורית ניר-שוורץ, מנהלת שיווק במילר: "לצד טבעות העשויות זהב 18 קראט, אנו מציעים טבעות בעיצוב זהה מזהב 14 קראט – שמחירן זול יותר". ברשת PLANET נערכים עם מגוון הכולל 300 טבעות מ-800 שקל. פתרון יצירתי אחר הוא לוותר על היהלום הנחשק ולהמירו באבן סוורובסקי. לדוגמה טבעת אירוסין ב-460 שקל.
ירון לוסקי, מנכ"ל ובעלים של "קובי בר יהודה", המתמחה באירועי יוקרה, מעריך שמספר אירועי היוקרה לא יפחת, אולם התקציב, המתחיל מכ-400 אלף שקל, יקטן בכ-10%-25%. "למרות התקציב המופחת קהל היעד של אירועי היוקרה מעוניין לקבל את אותו מוצר, באותה איכות, ואת אותה יצירתיות ועיצוב". החיסכון, מסביר לוסקי יבוא לידי ביטוי בתכנון: למשל בבחירת לוקיישן הכולל תשתית, ובכך מצמצמים את עלות ההקמה של אירועים בשטח.